עיקור

עִיקּוּר, עִקּ׳m. (עָקַר) 1) uprooting, tearing loose. Y.Shebi.V, 35b bot., v. דִּיכּוּן. Ib. כעיקר (corr. acc.).Esp. ע׳ סימנים, or ע׳ tearing loose the windpipe and gullet before cutting, looseness of (v. סִימָן). Ḥull.44a. Ib. 9a; 27a; a. fr. 3) mutilation, hamstringing; unfitting. Ab. Zar.11a ע׳ שיש בו טריפה a mutilation which affects the vitality of the animal; ואיזהו ע׳ שאיןוכ׳ and what mutilation does not affect ?, v. נָשַׁר; ib. 13a; Tosef.Sabb.VII (VIII), 20; a. fr.Bekh.53a; Yoma 66a, a. e. (ref. to בהמה תיעקר, ib.) ואי זה הוא ע׳ נועלוכ׳ what kind of ʿiḳḳur is meant? He locks the door before the animal and lets it die of itself.Pl. עִיקּוּרִים, עִיקּוּרִין, עִיקּוּרוֹת, עִקּ׳ plucking, harvest (of leguminous plants). Snh.65b לימודי … עִיקּוּרֵי קיטניות מהיות רעות (Rashi עקרי) it is usual in ante-Sabbatical years … for the harvests of leguminous plants (of peas ) not to be bad (v. לִימּוּד); Yalk. Deut. 918 עוקרי קוטניות מחיות (corr. acc.); Sifré Deut. 171 עֲקִירוֹת קטנות להיות רעות for the small harvests to be bad; Tosef.Sabb.VII (VIII), 14 ועִקּוּרוֹת קיטניות ed. Zuck. (Var. עקודות, קטנות); Sifra Kdosh., Par. 3, ch. VI עקורות קטניות.